מיהו הערב המוגן ומהן ההגנות הקיימות בחוק 

מיהו הערב המוגן ומהן ההגנות הקיימות
בחוק?

חתמתי על כתב ערבות להבטחת הלוואת משכנתא שנטל חברי
הקרוב והכל בשל רצוני הטוב לסייע לו. בעת חתימתי על כתב הערבות הכל טוב ויפה, אולם
יתכן מצב שבו הדברים לא יסתדרו כ"כ טוב, חברי יחווה קשיים כלכליים, לא יוכל לעמוד
בהתחייבויותיו ואילו אני שרק רציתי לעזור, אצטרך לפרוע את חוב המשכנתא של חברי
המסובך.

אם כן, נשאלת השאלה, האם ישנן הגנות בחוק שעשויות לסייע לי להקטין
את הסיכונים אליהם אני חשוף בתוקף היותי ערב שאין לו כל עניין כספי בהלוואה שנטל
החייב.

חתימה על כתב ערבות הינה חתימה שעלולה להיות "הרת גורל" ולכן מוטב
לשאול את השאלה הנ"ל, טרם מחליטים לחתום על כתב הערבות, שהרי סוף מעשה במחשבה
תחילה.

חוק הערבות, תשכ"ז ? 1967 (תיקון תשנ"ח) יוצר אבחנה בין הערב המוגן,
לבין יתר סוגי הערבים, כאשר הערב המוגן בהגדרתו ככזה זוכה למס' הגנות השמורות לו
בלבד.

לפיכך ובטרם נברר מהן ההגנות הקיימות בחוק, יש לענות על השאלה, מיהו
הערב המוגן?

ערב מוגן עפ"י חוק הערבות חייב לפני הכל להתאים להגדרה של "ערב
יחיד" שעפ"י חוק הערבות מוגדר כדלהלן:

"מי שאינו תאגיד, ולמעט בן זוג של
החייב או שותפו של החייב, בין בשותפות החייב תאגיד, לא ייחשב כערב יחיד גם מי שהוא
בעל עניין בתאגיד;...."

אם כן ערב יחיד הינו כל ערב שאינו תאגיד, בכפוף
לסייגים המפורטים לעיל בהם קיימת זיקה אישית או עסקית עם החייב.

חוק הערבות
שם לו למטרה להגן על ערבים שהינם נטולי עניין כספי בחוב שלהבטחתו חתמו על ערבות,
כאשר בין יתר המנגנונים שמציב החוק לטובת הערב היחיד מתקיים המנגנון שמגביל את גובה
הערבות שלו חב הערב היחיד.

עפ"י חוק הערבות (סעיף 21 לחוק), ערב יחיד ערב
רק לסכום הנקוב בחוזה הערבות ולתוספות כמפורט בסעיף 25 לחוק (סעיף 25 קובע כי ערב
יחיד ערב בנוסף לסכום הנקוב בחוזה הערבות רק לתוספות אלה:הפרשי הצמדה וריבית שלא
יעלו על המוסכם בין הנושה לבין החייב;ריבית בשל איחור בפרעון, ובלבד שלא יעלה
שיעורה על ארבע נקודות אחוז מעל הריבית שנקבעה בחוזה שבין הנושה לבין החייב באין
איחור בפרעון (להלן - ריבית מקורית); היתה הריבית המקורית ריבית משתנה, ייעשה
החישוב על פי אותה ריבית כפי שינוייה מעת לעת, בתוספת שלא תעלה על ארבע נקודות אחוז
על שיעור הריבית המקורית;הוצאות שקבע בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל;תוספת שיקבע שר
המשפטים בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל).

אמנם הערב המוגן חייב להיות מתאים
להגדרה של הערב היחיד, אולם יודגש כי ערב שהינו ערב יחיד בלבד אינו הופך באופן
אוטומטי לערב מוגן, שבנוסף להיותו ערב יחיד צריך להתאים לאחד מהתנאים הבאים:


1). בחוזה הערבות שנחתם בינו לבין הנושה נקוב סכום שאינו עולה על 82,243.89
ש"ח.

2). בחוזה הערבות שנחתם בינו לבין הנושה נקוב סכום שאינו עולה על
702,032.41 ש"ח, ובלבד שהחיוב הנערב נועד לרכישת זכויות בדירה המיועדת למגורי
החייב, ילדיו הבגירים או הוריו.

בסעיף 20 לחוק, נקבע כי הסכומים הנ"ל
יועדכנו ב-1 בינואר וב-1 ביולי של כל שנה לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד
היסודי ואולם יום העדכון הראשון יהיה ב-1.3.1998. לעניין סעיף זה "המדד" הינו מדד
המחירים לצרכן, "המדד החדש" הינו המדד שפורסם לפני יום העדכון ואילו "המדד היסודי"
הינו המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם ולעניין יום העדכון הראשון המדד
שפורסם בחודש יולי 1997.

יצוין כי עפ"י חוק הערבות קיימות הגנות רבות לטובת
הערב היחיד שעיקר עיסוקן נוגע למידע שחובה לגלות לערב היחיד הן בשלב שלפני החתימה
על כתב הערבות והן בשלב שלאחר החתימה. הפרת חובות הגילוי נושאות בחובן סנקציות
שעלולות להיות מוטלות על הנושה, סנקציות שלעיתים יכולות להגיע עד למצב של הפטרת
הערב.

להלן טבלה המפרטת את חובות הגילוי ותוצאות ההפרה.

הפרטים
שחובה לגלות לערב היחיד: תוצאות ההפרה של חובת הגילוי: הסכום הנקוב בחוזה שבין
הנושה לבין החייב בעת החתימה על הערבות. הערב היחיד פטור מערבותו אם בעת כריתת
החוזה היה פער משמעותי בין סכום הערבות לסכום ההלוואה. שיעור הריבית השנתי, בחישוב
המביא בחשבון ריבית דריבית בהתאם למועד הפירעון. על הערב היחיד למלא את ערבותו לפי
שיעור הריבית המינמלי המקובל בחוזים מאותו סוג. תקופת החיוב, סכומי הפירעון של הקרן
ושל הריבית ומועדי הפירעון. בהתאם לתקנה 2 לתקנות הערבות, תשנ"ח-1998 נקבע כי פרטים
אלה יימסרו בידי הנושה לערב יחיד, במסמך גילוי נפרד ובסמוך לאחר מתן האשראי לחייב,
ימסור אותם הנושה לערב בצורה של לוח תשלומים. הערב היחיד ימלא את ערבותו לפי אומד
דעתו בעת כריתת חוזה הערבות. הייתה הריבית משתנה ? שיעור הריבית בעת כריתת החוזה
בהתחשב בריבית דריבית בהתאם למועד הפרעון בעת כריתת החוזה, ודרך השינוי. הערב היחיד
ימלא את ערבותו לפי שיעור הריבית המינמלי המקובל בחוזים מאותו סוג. היות הקרן או
הריבית צמודות, ובסיס ההצמדה. הערב היחיד ימלא את ערבותו לפי אומד דעתו בעת כריתת
חוזה הערבות. שיעור ריבית בשל איחור בפירעון וכן כל תשלום שיחויב בו החייב בשל אי
קיום החיוב הנערב. הערב היחיד ימלא את ערבותו לפי אומד דעתו בעת כריתת חוזה הערבות
היות הערב ערב יחיד או ערב מוגן. הערב היחיד פטור מערבותו. מספר הערבים וחלקו היחסי
של הערב בחיוב. הערב היחיד ימלא את ערבותו לפי אומד דעתו בעת כריתת חוזה הערבות.
היות הערבות ערבות לחיוב קיים או לחיוב המחליף חיוב קיים. הערב היחיד פטור מערבותו.
לצורך הבטחת האפשרות כי חובות הגילוי יתממשו הוסיף החוק חובה נוספת ומשמעותית והיא
חובת ההחתמה על "מסמך גילוי" נפרד, בהתאם להוראות תקנות הערבות, תשנ"ח ? 1998. סעיף
1 לתקנות הנ"ל קובע כי הגילוי לערב ייעשה במסמך נפרד מחוזה הערבות, תוך מתן הזדמנות
סבירה לערב לעיין בו לפני החתימה על הערבות.

נוסף לחובות הגילוי, קובע חוק
הערבות, חובות נוספים שעל הנושה לקיים לטובת הערב היחיד, שגם הם כמו חובות גילוי
הפרטים, נועדו לשמור על טיב האינפורמציה שאותה מקבל הערב.

חובת
מסירת העתק מחוזה הערבות והחוזה שבין החייב העיקרי לנושה:

סעיף 24
לחוק הערבות קובע כי -

"(א) נושה העומד לחתום על חוזה ערבות עם ערב יחיד,
ימסור לו העתק מהחוזה ויתן לו הזדמנות סבירה לעיין בו לפני חתימתו, וכן ימסור לו
העתק חתום לאחר החתימה.

(ב) נושה ימסור לערב יחיד, לפי בקשתו, העתק מהחוזה
שבין הנושה לחייב."

חובת מתן הודעות לערב:

סעיף
26(א) לחוק הערבות קובע כי אם לא קיים החייב את חיובו, על הנושה להודיע על כך לערב
יחיד תוך 90 ימים מיום שהיה על החייב לקיים את החיוב. במידה והנושה לא יקיים את
חובת ההודעה הנ"ל, יופטר הערב עד כי הנזק שנגרם לו בשל אי הגילוי.

ד).
ביטול הערבות הבלתי מוגבלת בסכום:

סעיף 21 לחוק הערבות
קובע כי ?
"(א) ערב יחיד ערב רק לסכום הנקוב בחוזה הערבות ולתוספות כמפורט
בסעיף 25.
(ב) לא נקוב בחוזה הערבות סכום קצוב ? פטור ערב יחיד מערבותו".


אם כן עפ"י הוראת סעיף זה אין כל מקום לערבות שאיננה מוגבלת בסכום וערבות
כזו אינה תקפה.

מתוקף היותו של הערב המוגן גם "ערב יחיד", כל ההגנות הנ"ל,
חלות גם עליו, אולם מעבר להגנות אלו, ישנן הגנות נוספות השמורות לערב המוגן בלבד.


ההגנות המיוחדות לערב המוגן:

א).
מיצוי הליכים כנגד החייב העיקרי:

חוק הערבות קובע כי לא תוגש
תובענה כנגד ערב מוגן, אלא לאחר התקיימותם של 2 תנאים מצטברים כמפורט להלן:


1). ניתן פס"ד כנגד החייב.
2). יושב ראש ההוצאה לפועל אישר שעל מנת
להיפרע מהחייב, ננקטו כל הליכי ההוצאה לפועל, לרבות הליכים למימוש משכנתא על דירת
מגורים או למימוש משכון על זכויותיו בדירת מגורים והכל כשהם סבירים בנסיבות העניין.

קרי, בהנחה שיש משכנתא הרשומה על דירת המגורים של החייב וניתן לממשה במסגרת תיק
הוצאה לפועל (בהליכים סבירים), לא יהיה מקום לאישור מיצוי הליכים כנגד החייב והנושה
יהיה חייב לממש את המשכנתה טרם הגשת התובענה כנגד הערב המוגן.

חרף האמור
לעיל, יהיה ניתן להגיש תובענה כנגד ערב מוגן אם התקיים אחד משני הסייגים הבאים:


(1). החייב נפטר, הוכרז פסול דין, ניתן נגדו צו כינוס נכסים או יצא מן הארץ
לצמיתות; היה החיוב מובטח במשכנתה או במשכון, לא יחול סייג זה אלא אם כן קבע בית
המשפט או ראש ההוצאה לפועל, לפי הענין, שנעשו מאמצים סבירים לאיתור החייב או למימוש
המשכנתה או המשכון;
(2). היה החייב תאגיד - ניתן נגדו צו כינוס נכסים או צו
פירוק.
רוצה לומר, יתכן מצב שבו כלל לא ניתן פס"ד כנגד החייב העיקרי, אך עדין
יוכל הנושה להגיש תובענה כנגד הערב המוגן וזאת (לשם הדוגמה) בהסתמך על כך שנגד
החייב העיקרי כבר ניתן צו כינוס נכסים במסגרת הליך פשיטת רגל.

ב).
הצטרפות הערב המוגן לתובענה כנגד החייב העיקרי:

סעיף
27(ג) לחוק הערבות קובע כי במידה והוגשה תובענה נגד חייב, ימסור הנושה הודעה לכל
ערב מוגן, והוא (הערב המוגן) יהיה רשאי להצטרף להליך.

לעניין זה מוגדרת
תובענה גם כדרישה לתשלום החוב, כולו או מקצתו, קיזוז, או מימוש כל סעד שיש לנושה
כלפי הערב המוגן.

ג). ריבוי ערבים ? חלקו היחסי של הערב המוגן:


בהתאם לחוק הערבות, במקרה ובו לחיוב אחד ישנם כמה ערבים שהינם
ערבים מוגנים, יהיו אותם ערבים מוגנים חייבים כלפי הנושה בחלקים שווים. לפיכך נשאלת
השאלה, "מה קורה כאשר לאותו החיוב ישנם גם ערבים שאינם מוגנים?" עפ"י חוק הערבות
מצב הדברים האמור נפתר בכך שחלקו של כל ערב מוגן יחושב לפי מספרם של כלל הערבים
(הערבים המוגנים יחד עם הערבים שאינם מוגנים).

חוק הערבות זיהה את הסתירה
הפנימית שעלולה להיווצר בין הסעיפים הנ"ל לבין סעיף 21 לחוק הקובע כי ערב מוגן לא
יהיה חב מעבר לסכום הנקוב בחוזה ערבותו, ולכן הוסיף וקבע כי במידה והסכום הנקוב
בחוזה הערבות של הערב המוגן הינו נמוך מחלקו לפי החלוקה עם יתר הערבים, הערב המוגן
לא יהיה חב מעבר לסכום הנקוב בחוזה ערבותו.

סיכום:


ערבים רבים חותמים על כתבי ערבות מבלי לדעת מהו מעמדם המשפטי,
מהן ההגנות להן הם זכאים כחוק ומהן המחויבויות של הנושה כלפיהם (הן בשלב שבו הנושה
מחתימם על כתב הערבות והן בשלב שבו החייב לא עומד בהתחייבויותיו).

ההגנות
האמורות הינן משמעותיות עד מאוד ולעיתים יש בהן בכדי להפטיר את הערב המוגן מערבותו,
אולם הערבים שבחלקם הגדול אינם בהכרח משפטנים, חותמים על כתב הערבות מבלי לעיין בכל
סעיפיו ומבלי להבין מהו מעמדם כערבים ואת ההשלכות הנובעות מכך.

סביר להניח
בסבירות גבוהה, כי ערב שהינו מודע לסכומי הערבות בהן הוא עלול להפוך מערב מוגן לערב
יחיד, ואשר יהיה מודע להבחנות הקיימות בין סוגי הערבים, עלול לשנות את עמדתו בנוגע
לחתימה על כתב ההערבות.

לפיכך מוצע לכל אדם שעתיד לחתום על כתב ערבות לבדוק
בדיוק על איזה סוג של ערבות הוא חותם,מהו מעמדו כערב ומהן ההגנות להן הוא זכאי.


את הבדיקות האמורות לעיל, יש וניתן לבצע באמצעות דרישה מהנושה כי יבהיר לנו
באיזה סוג ערבות מדובר ומהו מעמדנו כערבים (ערב רגיל, יחיד ו/או מוגן), כמו כן יש
לעיין באופן מדוקדק בכתב הערבות תוך התמקדות בהגדרת סוג הערבות/סוג הערב והסכומים
אליהם מתחייבים. במידה ואיננו בטוחים בתשובותינו לשאלות הנ"ל, חשוב גם להתייעץ עם
עו"ד טרם החתימה על כתב הערבות.

"אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת
משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו´/או מקיף
ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד."